close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

חנוכה של נפילות באינטרנט

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
חטבתתשפ05/01/2020

שאלה:

שלום כבוד הרב, ממש חיכיתי לחנוכה, שזה חג באמצע ימי החול. אני אוהב מאוד את החג הזה, ואוהב את הרוחניות שלו. והשנה הוא התאפיין בנפילות באינטרנט. זה התחיל ביום אחד שראיתי משהו מסקרן... ובשאר הימים פשוט נסחפתי לזה. לא היה לכאורה יום אחד שבו לא נפלתי, מלבד שבת. נפלתי לדברים נוראיים, סרטי זימה, גילוי עריות... כל יום היה גרוע מקודמו. ופשוט ביליתי ככה מלא זמן. רק בסוף החג הצלחתי לצאת מזה. מה אני עושה עם עצמי? איך ניתן להתגבר? אני שבוי בדבר הזה ללא רחמים וללא עזרה אלוקית. זה כאילו אלוקים צוחק עלי, כל מאמץ שלי לצאת הוא רק הכנה פעם הבאה. מה עושים? האם יכול להיות שאלוקים מחכה לחגים כדי שאני אפול... וצוחק עלי?

תשובה:

כפי שאתה בטח יודע (ולכן שאלת כאן), אני עוסק בנושא הזה המון, המון פעמים וזמן. למעשה אפשר לומר שכל חיי הרוחנים מוקדשים למאבק הזה.
ובכל זאת ולמרות הכל, אין לי תשובה חד משמעית לשאלה שלך. רק שזה מאבק קשה, ארוך ומתיש.

בראש ובראשונה, צריך לחשוב על פתרונות טכניים, החל מסינון (אני מבין שזה לא אפשרי לכל אחד), פיקוח וכדומה... וכלה בקריאה של המון תשובות בנושא. יש לי גם קורס ברשת שיש בו חמישה או ששה שיעורים בעניין הזה. אז הוא לא בדיוק נועד למכורים (בלי אמירה כרגע שאתה מכור או לא, אני לא יודע מספיק, אם כי זה נשמע לי קרוב לזה), אלא יותר לאנשי חינוך.פעם הוא היה בתשלום, אבל בגלל אנשים כמוך ושאלות כאלה הורדתי את הדרישה לתשלום.

כמו כן צריך לאמץ כמה דרכי התנהגות שעליהם אכתוב עוד מעט... אבל חייבים להבין שזו בעיה קשה ואני אפילו מתחיל לחשוב שאצל חלק מהאנשים היא בלתי פתירה. לפחות לא באופן גורף ומוחלט. חלק מאיתנו פשוט חייבים לעבוד מול מחשב, לא יכולים משום מה לשים סינון (או יודעים איך לעקוף אותו), וכבר ראו מספיק מהחומר הממכר כדי שהם יפלו שוב ושוב ושוב. אז אפשר להגדיל את ההפסקות, אפשר לעבור חודשים בלי ליפול, אבל זה מאבק שבו, אם אלה התנאים, אי אפשר לנצח.

אני אישית גם התייאשתי מליצור פתרון טכני שאותו ניתן לשווק, העלויות גדולות מידי והשוק אכזרי מידי.

כך שמה שנותר זה ללמוד לעבור את זה, מדרגה אחרי מדרגה, שלב אחרי שלב... להשתפר לאט לאט וכך לנצח. אני יודע שזה לא מעודד ואני עצמי תוהה אם זה נכון לומר את זה למישהו. ואני גם יודע שיש רבים מחברי שחושבים ש"אני מגזים" או סתם מייאש. אבל כך אני חש ואני חושב שצריך לומר את זה. בתשובות השונות שלי בעניין באתר וכן בקורס שאליו הפניתי, בטח ניתן לראות את העוצמות של המלחמה, את הכספים שמושקעים ואת עוצמת הזבל שיש בתחום הזה, ככה שאנשים רגילים מתקשים מאוד מאוד לעמוד בזה.

ובכל זאת כמה רעיונות-
1) להפוך את זה לכמה שיותר קשה- לקרוא, ללמוד, לעסוק בזה... לדעת שאם נופלים זו נפילה ושחייבים לקום מהר. לא לתת לזה לבוא בקלות. מבחינת העבודה שלך אפשר חצי סינון? שים חצי. אפשר פיקוח? שים פיקוח... להפוך את זה לקשה.

2) לעשות איזו שהיא מניה מסודרת של הקשיים והנפילות. הרבה פעמים הבעיה היא שיש תחושה ש"אני לא שווה", אני כל הזמן נופל, אני מגעיל (או מגעילה) וכדומה... מניה של הנפילות וההצלחות היא כלי לברר מה המצב. פשוט לוקחים יומן, או אפילו דף בכיס וכותבים כמה תאריכים שבהם קשה במיוחד ובהם נפלתם. זה לא יעיל למי שנופל כל יום, אבל למי שמצליח, פתאום הוא רואה ששבועיים הוא החזיק ויומיים לא, וזה נותן פרופוקציה.

3) לא לבוא לאינטרנט/ מחשב/ טלפון בלי לדעת מה רוצים לעשות עכשיו. זה מתכון ברור לנפילה. זה שיעמום לבלות במקום אחר- ספורט, קריאה וכדומה. אנימבין, היום, שלא כולם תלמידי חכמים ויכולים לשבת ללמוד בכל מצב... אז צריך שהזמן יהיה עמוס ולא יהיה בו מקום לנפילות. ככל שהזמן מהנפילה האחרונה מתרחק (על פי הטבלה שעשינו), ניתן להקל מעט בלחץ הזמן.

4) לשתף מישהו- זה אחד הכלים הכי חזקים שאני מכיר. כלי הכרחי, ולא ניתן לערעור. אחד מהסיבות הכי חזקות לנפילות הוא ההכרח לשמור על שקט, בגלל הבושה. ולכן ה"שד" הולך וגדל, הולך וטופח, הולך והופך למשהו שלא ניתן להכיל. שיתוף של מישהו, הורדת העניין למילים, סיפור ותגובות, עוזרות מאוד. מפחיתות את הפחד ואת ההרגשה של חוסר אונים. שזה שלב חשוב בנפילה.

5) טיפ שלמדתי מכמה מעשנים- להפוך אפילו את השימוש הרגיל לקצת יותר קשה. זה נשמע מוזר, אולם זה עובד. מעשנים למדו שאם הם שמים את קופסת הסיגריות על המקרר- הם מעשנים פחות מאשר אם היא בכיס. יש איזו עצלות טבעית כזו שמונעת אחת או שתיים ביום. נכנסת הביתה? שים את הטלפון בחדר הרחוק. אתה במשרד? שים אותו במגירה. או מאחרי ארון נעול. זה מדהים ומשונה כמה זה עוזר... צדיקים ממני יגידו לך לשים את הטלפון ליד ספר קודש. המראה של ספר קודש או תפילין מרתיע מנפילה מיידית. אולם משנים של ייעוץ אני למדתי שברגע שזה נכנס, זהנכנס ולא שמים לב לספרים. אבל אולי. בכל מקרה- להפוך את זה לקשה יותר. פחות זמין, קצת יותר עצלני.

6) לקבוע "עונש" מידתי במקרה של נפילה. לא משהו מפלצתי, אבל נניח תרומה של 100 ש"ח לצדקה בכל פעם שזה קורה. זה יוצר עוד הרתעה פנימית.

אלו העצות המרכזיות שבהן אני יכול להיזכר עכשיו. אני מבין ויודע כמה זה יכול להיות קשה ומעיק, כמה זה שובר אנשים לשניים. ואני יודע, ככל הנראה ולצערי, שיש כאלה שיתמודדו עם זה הרבה זמן. אולי שנים אולי יותר. אולם זה מאבק שבגדול אפשר להתמודד איתו. ולהבין שבמצב כזה נפילה היא חלק מההתרוממות שבאה אחריה.


לגבי העניים של אלוקים צוחק עלי, או נפילות בזמנים רוחניים. זו לא הפעם הראשונה שאני שומע על זה. יש כמה שאמרו לי... אני לא יודע מה לומר על זה, כיאני מאלה שחושבים שלא כל אחד הוא כל כך רוחני עד שהקב"ה שעצמו יטרח ל"הפיל" אותו. כלומר- אתה צריך להיות מאוד רוחני כדי שהחנוכה שלך יהיה כזה שדווקא אז יחליטו משמיים להתעסק איתך. אולי. יכול להיות. אבל מה שחשוב הוא שזה קורה וצריך להתמודד עם זה.

בכלל, אני חושב שהבעיה הוא לא קשורה כבר רק לאלוקים, או לדת. זה נזק כללי לאדם שלא קשור רק לרוח ולדת ולכן זה לא ממש משנה אם מפילים אותך משמיים או שאתה נופל. צריך להתמודד עם זה בכל מקרה. 
תשובות נוספות בנושא-
כואב לי הלב
זו שאלה מעניינת, והאמת היא שיצא לי לאחרונה לשמוע את זה שוב ושוב.

כמה דברים-
לא חייבים כל הזמן לשמוע ולדעת. המצב כיום שבו כל הזמן זורמים אלינו חדשות וידיעות, דרך מדיה השונות והאינטרנט, הוא מצב לא נורמלי ולא טוב. צריך לצמצם... להפחית ולא חייבים כל הזמן לדעת מה קורה ולבדוק ולבלוש.

דבר שני, באופן טבעי הרצון של כלי התקשורת הוא לשדר את הדברים הבעייתים, הרעים והקשים. כך הם רואים את תפקידם, צריך לזכור ולדעת שהמצב לא כל כך גרוע. באמת שלו.

דבר שלישי, יש בהחלט אנשים מאוד רגישים שאצלם רצוי אפילו לא לשמוע קצת, לא לתת ללב להתמלא. יש אפילו מושג כזה בפסיכולוגיה (אני לא יודע בפסיכולוגיה הרשמית, אולי שם לא), של "תופעת האנשים הרגישים מידי", אם אתה שייך לאלה, אולי צריך ממש להפסיק לשמוע ולברר מה קורה ומה הולך.

ולסיום- הידעשל כל מה שהולך וקורה הוא לא תמיד ברכה, צריך להיות מאוד חכמים בנוגע לזה.
כ"כ קשה לי שמירת בשר וחלב
זו שאלה מעניינת מבחינתי. בדרך כלל רוב האנשים שקשה להם עם דברים זה יותר בתחומים של חוסר צניעות, או נפילות באינטרנט, וכאן את מתארת קושי אמיתי בתחום שבדרך כלל לא שומעים עליו. כלומר- לכולם קשה עם השש שעות, אולם לא מגדירים את זה כנפילה.

כמה דברים-
א) האיסור של לחכות שעות בין בשר לחלב הוא מדרבנן, ואם מדובר בעוף, זה דרבנן על דרבנן.

ב) חשוב שכל עדה תשמור את המנהגים שלה בהפרדה, אי אפשר "סתם" לעבור ממנהג למנהג. בגמרא מתואר שהיו כאלה (אז) ששמרו 24 שעות. ובכל זאת, לעצם השעות, כלומר 6 או 3, אין ממש מקור ישיר בגמרא, זה פשוט עניין של להמתין בין ארוחות, ורוב האנשים ממתינים שש שעות בין ארוחה לארוחה.

ג) לא ברור מדבריך אם את נשואה או לא, אולם אם לא, הרי שאם תתחתני עם אשכנזי או עם הולנדי, הזמן שלך יתקצר מאוד.

כך ש-
בכל הפעמים שבהם "נפלת", לא היה בזה משהו מדאורייתא, אלא במנהג דרבנן. זה חמור ולא צריך ליפול בזה, אולם זה עדיין לא דאורייתא.

את יכולה לכתחילה לשמור חמש וקצת, כלומר- לא לחכות לסוף השעה השישית, אלא לתחילתה. זה מוריד כמעט שעה שלימה מהעניין.

כמובן שלפחות שלוש חייבים לשמור.

אני לא יודע כמה נס את שותה ביום, אולם ללא קשר עם הבשר והחלב, צריך לבדוק למה זה כל כך קשה לך ולמה את לא מצליחה עד כדי כך לעמוד בזה. למרות שאני מודה ששמעתי על נשים רבות שלא אוכלות בשר במשך השבוע בכלל, בגלל הנס. אולי את צריכה לאכול בשר רק בלילה, לפני השינה, כך שתקומי אחרי שעבר הזמן.

בכל מקרה, לא נראה לי שניתן להתיר לשנות את המנהג לעבור לשלוש שעות, עד שתתחתני עם אשכנזי. אולם ניתן לשמור חמש וקצת ולעבוד ככה שזה יהיה פחות קשה. 
בעלי מאוד רוצה שנראה סרטים לא צנועים
השאלה שלך קשה לקריאה כי יש בה טעות מהותית.

נתצחיל מכלל פשוט מבחינה הלכתית- צפיה בסרטים לא צנועים זה איסור, זה לא יעלה על הדעת. זה איסור חמור ופגיעה חמורה בצניעות ובקדושה ואין שום מקום שתסכימי ואם קשה לו לקיים בלי שאת תראי סרטים יחסים- זו בעיה שלו והוא צריך טיפול.

לגבי הצד העקרוני- המחשבה של רבים ששואלים היא ש"אם רק נתיר את כל הפנטזיות" שיש לאנשים בראש אז הכל יסתדר. זו מחשבה מוטעית ולא נכונה. הדברים האלה, שאני מכיר מעשרות אלפי שאלות, תמיד תמיד לא מפסקים. אולי בפעם בראשונה זה מביא מעין סיפוק, אולם תמיד תהיה פעם נוספת שבה ה"שיא" של הפעם הקודמת כבר לא יספיק יותר. אנשים שצופים בסרטים כאלו תמיד מתארים את זה כך- כמה תמיד, אבל תמיד, צריך ריגוש נוסף וכמה זה תמיד משאיר אותך לא מסופק. (כמובן- גם אם זה היה כך, כלומר- אם תיאורטית היתה אפשרות להסתפק, מכיוון שזה אסור זה אסור ואין שום מקום ל"בוא על סיפוקי" במחיר של איסור חמור).

לדעתי הבעיה מתחילה בראש במקום שבו חושבים שרק סיפוק היצר יביא רוגע, חכמים לימדו אותנו, וניתן לראות את זה בפועל ממש בעולם שסביבנו ש"מרעיבו שבע, משביעו רעב", אחת הכוונות היא לומר שביצר אין גבול ושום דבר שתעשה כדי להביא אותו ל"רוגע", מטורף והזוי ככל שיהיה, לא יצליח להרגיע אותו. אז נכון יש רוגע זמני, של פריקה מסויימת במח, אולם מיד אחר כך זה מתעורר שוב. ולהיפך, הרבה פעמים (לא תמיד) דווקא החסימה של היצר, היכולת לשלוט ולמקד, היא זו שמביאה הנאה אמיתית. בדיוק כמו במזון- אדם שיטרוף במשך היום שוקולד או ממתקים בלי גבול ובלי שום שליטה, ובטח אם יעשה זאת על חשבון אחרים (כי את הרי לא רוצה את הסרטים) ובאלימות מסויימת, הרי לא יהנה מזה. אולי הוא ירגיע איזה טירוף למשך כמה שעות... אבל לאורך זמן עצם ההנאה שלו מזה תיפגע. ותמיד הוא יצטרך משהו חמור יותר, חזק יותר, שיביא את אותו סיפוק מהעבר... וכך הענין ילך ויחמיר. לאלימות, לאונס, לעינויים וכדומה.

בעניין הזה שאנחנו עוסקים הפנטזיה היא חלק מהותי וחשוב של העניין, והעולם סביבנו מזין את הפנטזיה הזו. כל היום עוסקים בזה, מדברים על חוסר צניעות כמין מרפא לנפש ולצורך האדם... ולכן אנשים רבים חושבים שזה באמת כך- שאם רק ינהגו בחוסר רסן מוחלט, הכל יהיה טוב, כל החיים ישתנו ויהיה להם טוב בכל התחומים. ורק מי שמגשים את זה באמת מגלה כמה זה שקר, כמה חוסר השביעות הרצון נשאר כשהיה.

אז מלבד העניין שלבעלך אין זכות להכריח אותך לראות דברים לא צנועים שאת לא רוצה, ובודאי שאין לו זכות לאיים בהרס הנישואין בגלל זה, יש בזה גם חסד מסויים כלפיו- האמירה שהוא ימצא את הרוגע ואת השקט לנפשו הבוערת בצורה אחרת ושהיכנעות ליצרים לא תביא לו רוגע כלל ועיקר. רק לחץ נוסף וכאב לב וחוסר סיפוק.

זו יותר מ"תשובה הלכתית" רבנית... אני יודע. עניתי ודיברתי עם מאות ואלפי אנשים שניסו... הרוגע לא בא ולא יבוא מהכיוון הזה. אי אפשר לספק את היצר (וזה עוד לפני שהוא הופך להתמכרות, ברגע שהוא הופך להתמכרות זה נהיה חמור פי כמה), ותמיד התחושה אחר כך היא של חוסר סיפוק. אז בכך שאת לא נענית לטירוף של בעלך בעניין הסרטים את לא רק שמזיקה לו, אלא עוזרת לו למצוא חיים טובים יותר. כמובן תוך לקיחה שחשבון שאולי הוא מכור ויש צורך במשהו עמוק יותר כדי לעזור.
על מה שלא מדברים...
טוב, כפי שאת מבינה לבד, זו לא בדיוק שאלה שרב אמור לענות עליה ישירות. כלומר- אני בודאי יכול לומר מה דעתי ומה אני חושב, אבל זו לא שאלה שיש בה שחור או לבן או הכרעה הלכתית. הנושא הזה בעייתי, קשה ומורכב לכולם וקל להבין למה הורים ומבוגרים נבוכים.

אם תשאלי אותי השינוי צריך להיות כללי וסוחף ולערב את כולם, החל ממחוקקים ועד מחנכים והורים, אבל נדמה לי שאף אחד לא ממש שואל אותי במובן של להחליט ולהכריע. הדרך כעת, למיטב הבנתי, היא פשוט להתמודד כמה שניתן, לעשות מאמץ, להשתדל ולתקן כל אחד את עצמו ואת המקום שבו הוא נמצא...
בהמשך לשאלה הקודמת
טוב, הדברים שנכתבים פה אינן בדיוק שאלה, הן יותר זעקת כאב. זעקה שאני מסכים איתה לחלוטין וכואב אותה יום יום, אבל אינני יודע מה לענות יותר מידי.

זו שאלה נוראית וקשה שצריך להפנות לכל הדור, החל מהרבנים (מבחינה חינוכית כמובן, לא מבחינת העניין עצמו), עבור דרך מחוקקים וכלה בעוד ועוד אנשים שנותנים לזה לקרות. אבל זו לא ממש שאלה שניתן לענות עליה, רק לזעוק. 
סרטי פורנו
זו שאלה קשה מאוד, אני דן בה הרבה באתר... ויש לי כל מיני דברים שאני אומר. הענין הוא שאצלך זה שונה- א) את אומרת שאת כבר לא דתיה, וזה קצת מקשה עלי, כי הדיבור שלי הוא בדרך כלל עם דתיים שרואים בזה חטא ואילו עם לא דתיים קשה לי להגדיר...
ב) את בת ורוב השואלים הם בנים.

למרות שאני מאוד מבים את התחושה שבה לך למות אחרי, כמעט כל מי שמדווח על זה מספר על התחושה הקשה הזו...

אז בשלב ראשון הייתי ממליץ לך לקרוא כמה מאמרים שיש באתר שומר מסך, יש שם כמה וכמה דברים ממש טובים. ביניהם לא מעט מאמרים שנכתבו על ידי אנשים שעברו בדיוק מה שאת מתארת... ויש להם לא מעט תובנות שיכולות לעזור.

בשלב שני, אני ממליץ מאוד על כלי חיצוני, כמו חסימה, או פיקוח או משהו כזה. אני יודע שבציבור החילוני לא אוהבים את זה בכלל, אבל זה יכול לתת לך איזה שהוא כלי ראשוני לצאת מהצרות... אולי אחרי  תקופה תוכלי לוותר על החסימה, אבל למיטב ניסיוני וידיעתי אי אפשר לצאת מזה ללא כלי חיצוני שעוזר.

בשלב שלישי הייתי מציע שתגבשי דרך... שמור עיניך טובים בזה, אבל ללא יעדים ברורים זה לא הולך....

יש מאמר שכתבתי בנושא סרטים לא צנועים לפני כמה שנים, ניתן למצוא אותו כאן-
https://www.shoresh.org.il/spages/articles/your%20not%20addicted.htm

בואי תתחילי מקריאת מאמרים וחומר בשומר מסך ונמשיך משם...